<h1>שו"ת הרשב"א ח"ג סימן שע"ט</h1>
<h2>דף מז:</h2>
שאלת מה שאמרת שמצאת נסחאות הפוכות בהא דאמרינן נמצאת אומר שלש קברות הן. הגירסא הנמצאת בספרינו שם בפרק נגמר הדין נראית נכונה ולא ראיתי בה נסחא אחרת, והכי תנינן לה, נמצאת אתה אומר שלש קברות הן קבר הנמצא וקבר הידוע וקבר המזיק את הרבים קבר הנמצא מותר לפנותו [פנהו מקומו טהור ומותר בהנאה קבר הידוע אסור לפנותו] פנהו מקומו טמא ואסור בהנאה קבר המזיק את הרבים מותר לפנותו פנהו מקומו טהור ואסור בהנאה, זו היא הגירסא שבספרינו והיא ישרה ופשוטה וכן היא גם בפירוש רש"י ז"ל. והגירסא שבירושלמי בשילהי פרק בתרא דנזיר [פ"ט ה"ג] נראית באמת משובשת בגירסא, דהיאך אפשר להחמיר בקבר הנמצא ולטמאו ולאסרו בהנאה יותר מקבר הידוע. ואפילו תמצא לומר משום דבנמצא יש לחוש למת מצוה, אם כן היאך אמרו שמותר לפנותו. ועוד היאך אפשר לומר שיהא הנמצא מותר לפנותו ויהא טמא ואסור בהנאה והידוע אסור לפנותו וטהור ומותר בהנאה, וכי את שאסור לפנות מותר בהנאה ואת שמותר לפנות אסור בהנאה כלפי (ליה) [ליא], אלא גירסא משובשת היא והפוכה מידי כותבי ספרים. ומיהו בקבר המזיק אפשר לישב כגירסת הירושלמי ובדוחק, וה"ק קבר המזיק מותר לפנותו כדי שלא יצטרכו הרבים להתרחק ממנו ארבע אמות כקבר סתום שמטמא את סביביו [תוספתא אהלות פט"ז ה"ז], ומכל מקום לא רצו לטהר את מקומו כדי שלא יבאו ליהנות בו ולהשתמש בו, והנאתו דאורייתא וכדמוקי לה התם בשקדם הקבר את העיר ונעשה שם ברשות. וכדקתני בגמרין מקומו טהור ומותר בהנאה, בשקדמה העיר לקבר ונעשה שם שלא כדין, ולפיכך מקומו טהור שלא גזרו חכמים טומאה על זה, וכן לא ירד בו איסור דאורייתא דשלא בדין נעשה שם, וכדאורי ר' בא בר' כהן בכפר ערביא מקומו מותר בהנאה ואקשינן (מיהא) [מה] ופליג אברייתא דקתני מקומו טמא ואסור בהנאה, ופריק כאן בשקדם את העיר כאן בשקדמתו העיר.
